מישור הרוחות
מישור הרוחות
(למפת צפון הנגב רגילה)
מישור הרוחות
מישור הרוחות הוא מישור הממוקם מצפון למכתש רמון. אורכו 4 ק"מ, ורוחבו 3 ק"מ, וכיוונו מצפון-מזרח לדרום-מערב. מישור הרוחות נקרא כך, מכיוון שהוא נמצא באזור מישורי עם רוחות. שם זה הוא גם תרגום שמו הערבי של המישור, סהל אל-הווא.[1]
יש בו שרידי מצודה מתקופת מלכי יהודה בהר הנגב המרכזי, הנמצאים על שפת מתלול התוחם את המישור מצפון.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצודה שהתגלתה במישור הרוחות הייתה חוליה בשרשרת של מצודות שהוקמו בגבול הדרומי של ממלכת יהודה.[3]
צורתה של המצודה רבועה (20 מטר לאורך ולרוחב), וקירותיה הבנויים אבני גוויל השתמרו עד לגובה של מטר אחד. כ-100 מטר מדרום ומדרום מזרח לשרידי המצודה, ישנם שלושה בורות גדולים עגולים, מדופנים באבני גוויל, שהיו ככל הנראה מקור המים של יושבי המצודה.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חמי מזור, אנציקלופדיה מפה מ, נ,ס.
- חדשות ארכאולוגיות, מישור הרוחות.
- צמחיית ישראל ברשת, מישור הרוחות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חמי מזור, הרוחות, מישור, באתר מפה
- ^ הרוחות, מישור, באתר מפה
- ^ 1 2 זאב זיוון, מכתש רמון והר הנגב : מעיר בה"דים לעיר תיירות, באתר הספרייה של מט"ח, דצמבר-ינואר 1995
